About This Track
שיר רוק אפל על הרגע שאחרי הסערה — כשהשקט חוזר, אך דבר מה בתוכנו עדיין מהדהד. בין רחובות חרוכים, זיכרונות ותחושת זמן שנעצר, השיר מתבונן בניסיון האנושי למצוא משמעות במה שכבר קרה. הוא שואל בעדינות מה נשאר מאיתנו אחרי שהאש כבתה, ומה אנחנו בוחרים לזכור — ומה אנחנו לומדים לשכוח.
AI Composition
100% AI
בַּחוּץ נִפְרַשׂ הַשֶׁקֶט כְּמוֹ תַכְרִיךְ שֶׁל עוֹר
אַנִי מַבִּיט בַּדֶרֶךְ, מְחַפֵּשׂ מָקוֹם לַעֲבוֹר
הָרוּחַ שֶׁחָלְפָה פֹּה, כְּבָר אֵינָהּ מְגַמְגֶמֶת
הִיא רַק שׂוֹרֶפֶת אֶת הָעִיר, הִיא לֹא מְנַחֶמֶת
לֹא, זֶה לֹא נִצָחוֹן, זֶה רַק גַל שֶׁקָפָא
בְּתוֹךְ קוּפְסַת בַּרְזֶל שֶׁלוֹחֶשֶׁת תרוּפָה
בֵּין הַמַדִים הַלַחִים לֶחָדַר הַמַדְרֵגוֹת
אַנַחְנוּ רַק צְלָלִים, לֹא יְכוֹלִים לֶחָכּוֹת
הַאִם עָבַרְנוּ בָּאֵשׁ אוֹ רַק בְּתוֹךְ הַפִּיחַ?
מִי שֶׁבָּנָה אֶת הַקִיר, הוּא גַם זֶה שֶׁיַשְׁכִּיחַ
יֵשׁ לִי חֹר בַּתּוֹדָעָה בְּצוּרָה שֶׁל מַדָּף
עָלָיו מוּנָח הַזְמָן, שָׂרוּף וְלֹא נִקְטָף
עַל הַכִּכָּר עָמְדָה שְׁבוּעָה שֶׁל בֵּטוֹן
וְהַנֶבִיאִים כּוּלָם שָׁתְקוּ בְּתוֹךְ הָעִתּוֹן
אַנִי מַבִּיט בַּיָּד, הִיא זָרָה וּמֵכָאנִית
נִצְמֶדֶת לַבַּרְזֶל בְּלִי שׁוּם תּוֹכְנִית
הַאִם הָיָה לָזֶה מֵחִיר אוֹ רַק הֲנָחָה?
הַנֶפֶשׁ הִיא מַדְפֶּסֶת שֶׁנִּתְקְעָה בִּצְרִיחָה
הַאִם עָבַרְנוּ בָּאֵשׁ אוֹ רַק בְּתוֹךְ הַפִּיחַ?
מִי שֶׁבָּנָה אֶת הַקִיר, הוּא גַם זֶה שֶׁיַשְׁכִּיחַ
יֵשׁ לִי חֹר בַּתּוֹדָעָה בְּצוּרָה שֶׁל מַדָּף
עָלָיו מוּנָח הַזְמָן, שָׂרוּף וְלֹא נִקְטָף
זֶה שֶׁנָּשָׂא אֶת הַנֵס, נָשָׂא גַם אֶת הָרֹאשׁ
זֶה שֶׁחִכָּה לָאוֹר, הִתְעַיֵּף מִלִּדְרוֹשׁ
הַשָׁמַיִם הֵם תִּקְרָה מֵלוּכְלֶכֶת מֵחוֹל
וְאַנַחְנוּ לוֹמְדִים אֵיךְ לִשְׁכּוֹחַ הַכּוֹל
הַאִם עָבַרְנוּ בָּאֵשׁ אוֹ רַק בְּתוֹךְ הַפִּיחַ?
מִי שֶׁבָּנָה אֶת הַקִיר, הוּא גַם זֶה שֶׁיַשְׁכִּיחַ
יֵשׁ לִי חֹר בַּתּוֹדָעָה בְּצוּרָה שֶׁל מַדָּף
עָלָיו מוּנָח הַזְמָן, שָׂרוּף וְלֹא נִקְטָף
הַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה, הַמָּנוֹעַ נָדַם
עָשָׁן מֵלֶבֵנָה שְׂרוּפָה עוֹלֶה מִן הָאָדָם
עוֹלֶה מִן הָאָדָם...
עוֹלֶה מִן הָאָדָם...
Music Video
Share ZIK.AIR
Share this link on social media, blogs, or with collaborators.